פס"ד בערעורם של נהג אגד אשר העליב נוסעת ממוצא אתיופי בשל מוצאה ואח'

כללי

1.       בפני ערעורים על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' סגן הנשיא אברהם היימן) במסגרת תת"ח 15086-03-10, אשר בגדרו הורשע נאשם 2 הנהג בן יקר (להלן: " הנהג בן יקר") בעבירות של אי הפעלת שירות סדיר והתנהגות בלתי נאותה כלפי נוסע. נאשמת 1 חברת אגד (להלן: " אגד") הורשעה בעבירה של אי הפעלת שירות סדיר, וזוכתה מעבירה של התנהגות בלתי נאותה כלפי נוסע. בגין עבירות אלה נגזר על אגד לשלם קנס בסך 5,000 ש"ח, פיצוי למתלוננת בסך 10,000 ש"ח והתחייבות עצמית בסך 20,000 ש"ח. על הנהג בן יקר הושת קנס בסך 5,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו, התחייבות בסך 50,000 ש"ח לפיה יתחייב שבמשך שלוש שנים מהיום בו הורשע - לא יעבור עבירה, וכן פיצוי למתלוננת על סך 60,000 ש"ח.

2.       הדיון בערעורים שהגישו כל אחד מהצדדים במשפט אוחד: 

עפ"ת 17470-11-11 "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' מדינת ישראל וניסים בן יקר; הערעור מתייחס להרשעתה של "אגד" בעבירה של אי הפעלת שירות סדיר ועל חיובה במתן התחייבות;

עפ"ת 18959-11-11 מדינת ישראל - משרד התחבורה נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ וניסים בן יקר, ערעור משרד התחבורה המתייחס לזיכוי אגד מעבירה של התנהגות בלתי נאותה.

עפ"ת 35500-10-11 ניסים בן יקר נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה י.ו., ערעור הנהג בן יקר שנסב הן על הכרעת והן על גזר הדין.

3.       כנגד אגד והנהג בן יקר, הוגש כתב אישום ביום 4.2.2010 ובו נטען כי ביום 5.8.2009 סירב הנהג בן יקר להעלות לאוטובוס את הגב' י.ו., נוסעת ממוצא אתיופי (לעיל ולהלן: "המתלוננת") ובהתנהלותו כלפיה התנהג באופן שאינו הולם נהג של כלי תחבורה ציבורי, תוך שהוא מעיר הערות גזעניות חמורות. אגד הינה אגודה שיתופית בע''מ הרשומה בישראל. בכל הזמנים הרלבנטיים למשפט זה, הייתה אגד בעלת רישיון להפעלת שירות אוטובוסים, בין היתר, בקו שירות מס' 5 אשר תחילתו בחניון אגד בעיר ראשון לציון ועובר סמוך ל"קניון הזהב" בעיר. הנהג בן יקר שימש בכל הזמנים הרלבנטיים נהג אוטובוס בשירותה של אגד.

4.       הן אגד והן הנהג בן יקר כפרו בעובדות הנטענות בכתב האישום ובתיק התנהלו הוכחות. 

5.       בסופו של יום, הרשיע בית המשפט קמא את הנהג בן יקר בעבירות של אי הפעלת שירות סדיר והתנהגות בלתי נאותה כלפי נוסע. אגד הורשעה בעבירה של אי הפעלת שירות סדיר וזאת עקב סירובו של מר בן יקר להסיע את המתלוננת. אגד זוכתה מעבירת ההתנהגות הבלתי נאותה.

כתב האישום

6.       בכתב האישום נטען כי בתאריך 5.8.09 בשעה 11:00 המתינה המתלוננת גב' י.ו.- עולה מאתיופיה - בתחנה הנמצאת במרכז העיר ראשון לציון כדי לנסוע באוטובוס של אגד על מנת להגיע ל"מכללה למינהל", שם למדה.

7.       סמוך לשעה זו, הגיע אוטובוס של אגד נהוג בידי הנהג בן יקר, עצר בתחנה והעלה נוסעים שהיו בתחנה. בהגיע תורה של המתלוננת לעלות ובהיותה אחרונה בתור, סגר הנהג בן יקר את דלת האוטובוס ולא התיר לה לעלות. המתלוננת דפקה בחוזקה על דלת האוטובוס אך הנהג בן יקר, התעלם ממנה והחל בנסיעה. עוד נטען, כי לאחר שהנהג בן יקר הבחין בנוסעת אחרת שרצה אחר האוטובוס, עצר ופתח דלתו על מנת שתעלה לאוטובוס. בעוד הנוסעת האחרת עולה לאוטובוס, עלתה המתלוננת אף היא, תוך שהיא נצמדת אל אותה נוסעת.

 8.      כתב האישום מציין כי הנהג בן יקר אמר למתלוננת: "עוד פעם את דופקת לי חזק בדלת [?] את רוצה לשבור את הדלת? את לא מבינה שאני לא מעלה אתיופים שחורים [?] מה באתיופיה היה לכם אוטובוס? לא היה לכם אוטובוס נכון [?] אז למה לא תלכי ברגל [?], באתיופיה אפילו לא היה לכם נעליים [!], הלכתם יחפים [!] פה לפחות יש לכם נעלים אז למה שלא תלכו ברגל [?]."

 9.      לפי האמור בכתב האישום, המתלוננת בקשה לשלם עבור הנסיעה כיוון שחששה שהנהג בן יקר יוריד אותה מהאוטובוס וזה אמר לה: "חכי חכי בסבלנות האתיופים האלו מאז שעלו לפה תפסו גובה." לאחר שהמתלוננת שילמה עבור הנסיעה, ובעת שהנהג החזיר לה עודף היא העירה לו: "ככה תתנהג לאמא שלך לא אלי". בתגובה אמר לה הנהג בן יקר: "בואי בואי הנה". או אז תפס את חצאית המתלוננת ומנע ממנה להיכנס פנימה לאוטובוס. המתלוננת הצליחה להשתחרר מתפיסה זו, נכנסה לתוך האוטובוס ואז צעק בן יקר לעברה: "השחורים האלו מי הביא אתכם לארץ אתם בכלל יהודים? כל הכושים האלו צריך להחזיר אתכם, אני אחזיר אותך לאתיופיה אתם עם טיפש אתם סתם מזיקים לארץ שלנו את שייכת לכאן בכלל[?]".

10.      הוראות החיקוק לפיהן הואשמו הנאשמים הינן:

          אי הפעלת שירות סדיר - עבירה לפי סעיף 2 ולסעיף 7(א) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות) תשל"ד - 1974, בזיקה לתקנה 399(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961, עבירה לפי סעיף 39(ב)(2) ולסעיף 39א ולסעיף 39ב לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח 1957. וכן עבירה של התנהגות בלתי נאותה כלפי נוסע - עבירה לפי סעיף 4 לצו הפיקוח על מצרכים ושרותים (הסעה באוטובוסים ובמוניות) תשל"ד - 1974, בזיקה לתקנה 416(א) ו- 416ב לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961, עבירה לפי סעיף 39א ולסעיף 39ב לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח - 1957.

  הכרעת הדין בבית המשפט קמא

11.      שתי עדויות מרכזיות נשמעו בבית המשפט קמא: האחת עדותה של המתלוננת והאחרת עדותו של הנהג בן יקר. בית המשפט קמא העדיף ליתן אמון מלא בעדותה של המתלוננת בעוד שלעדותו של הנהג בן יקר לא האמין כלל וכלל. לפי עדותה, המתלוננת ביקשה לעלות על האוטובוס, אך הנהג מצידו, הסתכל הצידה, ניסה לנסוע, והיא שוב דפקה בדלת. בדיוק באותו רגע, באה בחורה אחרת דפקה על הדלת, הנהג בן יקר פתח לה הדלת ואז המתלוננת נדחפה אחריה. לדבריה של המתלוננת הטיח בה אמירות גזעניות קשות כאמור בסעיף 8 לעיל. עדות זו של המתלוננת קיבלה חיזוק בעדותו של ליאור אלימלך, אשר אותה עת חנך את המתלוננת מטעם המכללה בה למדה. לפי עדותו של עד זה, הייתה המתלוננת "ממש שבורה ומרוסקת", ובעת שסיפרה לו את אשר ארע לה באוטובוס החלה לבכות. עדותה של המתלוננת קיבלה חיזוק על ידי שתי עדות: האחת אלינור מוטייב (להלן - אלינור) והשנייה עדן אביטן (להלן - עדן). אלינור העידה כדלקמן: " אני שמעתי אותו אומר לה אחד המשפטים שהוא אמר לה: 'תחזרי לאתיופיה, אין לכם תרבות בכלל'. לדבריה, משהתערבה ואמרה לו "סליחה בלי גזענות" צעק הנאשם על אלינור באמרו לה "מה את מתערבת". אלא שאלינור המשיכה והעידה כי לאחר שירדה המתלוננת מהאוטובוס שאל אותה הנהג: " למה את חושבת שזו גזענות?" והיא השיבה לו " בגלל שאתה אמרת לה שהיא תחזור לאתיופיה ואין לה תרבות בכלל".

12.      אל מול עדויות אלה, העידו עדים מטעם אגד, שתכלית עדותם הייתה להראות כי אגד לא תמכה בהתנהגות הנהג בן יקר. יתירה מזו, אגד ביקשה להוכיח כי היא פועלת באמצעי הדרכה שונים על מנת למנוע התנהלות נפסדת של נהגיה. הנהג בן יקר שהעיד אף הוא טען, כי כל עדותה של המתלוננת בשקר יסודה.